מדענים אומרים שם בחוץ שבעתיד יהיו 25 שעות ליממה אחת.
אלה החדשות הכי טובות ששמעתי השבוע. "עוד שעה לישון!" אמרתי לעצמי, עם ההתלהבות הרגשית הזאת שמאפיינת כלבים שהלכו לאיבוד ופוגשים שוב את משפחותיהם.
חבל שבשביל זה אצטרך לחכות 200 מיליון שנה. מאיפה
יהיו לי האנרגיות? ושלא נדבר על כך ש"איש מחכה מתייאש".
מתוך המחשבות על האנרגיה, והנדודים
ברשת, מצאתי כי אנרגיה "היא תכונה של מערכות פיסיות, שאינה מצב פיזי ממשי או "חומר מוחשי". עם זאת, האנרגיה גם נחשבת כ-"האותנטי האמיתי",
שכן, על פי משוואת המסה, המהווה את המדד לכמות חומר, ניתן להפוך מסה לאנרגיה ולהפך"
האנרגיה כ"האותנטי האמיתי",
כלומר, דבר שבלתי אפשרי להתכחש לו, הקיים, האמיתי, והנכון. היום אמרו לי שיש לי הרבה
אנרגיות, ושלא מבינים מאיפה אני מביאה אותן. גם אני לֹא. הייתכן שאני מביאה אותן מהדבר
הזה עצמו? מהאמת לאמיתה?מהאותנטי האמיתי הקיים? למעשה, אם לומר את האמת, בדרך כלל אין לי הרבה
אנרגיה. האם יכול להיות שזה רק האנרגיות של אחרים שמשתקפות דרכי? אולי, אבל אם אני רק
השתקפות, שביר, חזיון תעתועים, איך זה שאני גם את האמת האמיתית?
סימולטניות היא סוגיה מרתקת. האנרגיה
היא לא במצב פיזי אמיתי, מחד גיסא, אך היא עשויה להיות ממש אמיתית, מאידך גיסא. פיסיקה
יכולה להיות פילוסופיה. מדע אמנות, ואנרגיה מסה. ואני, השתקפות
אוטומטית, כמעט מכאנית, וגם בוהק רצוני. או משהו שבכלל לא דומה לשום דבר מזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה