A Game of Chess by Sofonisba Anguissola |
זה שא. נ., ידידה של הבשלה (שהוא 15 שנים צעיר ממנה), אמר ש"הכל אקראי", היה סימן לכך שהיא חייבת להרהר בהנחותיה הבסיסיות. הבשלה תמיד האמינה בקיום של סדר
כלשהו, ביכולת להחליט ולתכנן, בקיום של משמעות.
למשל, אתמול רשמה בטעות באיזשהו טופס, בריבוע "גיל", שהיא בת "74" במקום בת "47". כמובן ששמה לב לגילה המופלג רק כאשר הפקידה אמרה לה "איזה יופי את נראית לגילך...בעוד 6 שנים תוכלי להתקדם בלי לחכות בתור, שמעת על החוק החדש?". יש דברים שהיא אוהבת לשמוע, על החוק הזה היא לא. גם לא על זה שהפקידה חשבה שהיא בת 74. לרשום "74" לא היה באקראי. כנראה שהתופעה של לדבר הפוך נחשבת לסימפטום של תת פעילות בבלוטת התריס, פעילות בלוטית בלתי מספקת שמלווה אותה כבר קרוב ל-16 שנים.
כל זה עורר אצלה שאלה קיומית: "אם יקרה ובאמת אני יראה טוב לגילי אחרי גיל 80, אטצרך להראות תעודת זהות לעומדים בתור כדי לעבור?"
למשל, אתמול רשמה בטעות באיזשהו טופס, בריבוע "גיל", שהיא בת "74" במקום בת "47". כמובן ששמה לב לגילה המופלג רק כאשר הפקידה אמרה לה "איזה יופי את נראית לגילך...בעוד 6 שנים תוכלי להתקדם בלי לחכות בתור, שמעת על החוק החדש?". יש דברים שהיא אוהבת לשמוע, על החוק הזה היא לא. גם לא על זה שהפקידה חשבה שהיא בת 74. לרשום "74" לא היה באקראי. כנראה שהתופעה של לדבר הפוך נחשבת לסימפטום של תת פעילות בבלוטת התריס, פעילות בלוטית בלתי מספקת שמלווה אותה כבר קרוב ל-16 שנים.
כל זה עורר אצלה שאלה קיומית: "אם יקרה ובאמת אני יראה טוב לגילי אחרי גיל 80, אטצרך להראות תעודת זהות לעומדים בתור כדי לעבור?"
ואם לדבר על החוק של אי עמידה בתור, אחרי שהשרה הצביעה נגד העלאת קצבאות הזיקנה, וכולם זעמו על כך, בדיוק
אז היא העבירה חוק שהזקנים לא יצטרכו לעמוד בתור. זה אקראי? על פי תיאוריית
האקריאות של א.נ., היקום, כדור הארץ, אנחנו, הכל נוצר במהלכים אקראיים, יכול היה להיות כמו
שזה עכשיו ויכול היה להיות אחרת. נחמד.
לעומתו, הבשלה מאמינה בקיומם של יקומים מקבילים. ביקום המקביל לשלנו, והמשופר, השרה דווקא מצביעה בעד העלאת קיצבת הזיקנה. אולי אנחנו בכלל תכנית פיילוט מיועדת ללמידת לקחים לקראת אנושות משופרת? חשבה החרדתית בחרדה. ונגיד שא.נ. צודק, אמרה לעצמה בקול רועד, וכן נוצרנו במהלך אקראי, זה עדיין לא אומר שמהלכינו שלנו הם אקראיים, או שכן?
לעומתו, הבשלה מאמינה בקיומם של יקומים מקבילים. ביקום המקביל לשלנו, והמשופר, השרה דווקא מצביעה בעד העלאת קיצבת הזיקנה. אולי אנחנו בכלל תכנית פיילוט מיועדת ללמידת לקחים לקראת אנושות משופרת? חשבה החרדתית בחרדה. ונגיד שא.נ. צודק, אמרה לעצמה בקול רועד, וכן נוצרנו במהלך אקראי, זה עדיין לא אומר שמהלכינו שלנו הם אקראיים, או שכן?
חוק האי-עמידה בתור יחד עם דחיית הגדלת הקיצבה מעמידים תיזה שעל פיה הזקנים, וההולכים להזדקן (קרי כולם), הם חסרי בינה. אם הבשלה תחשב לבול עץ, היא מעדיפה שזה יהיה
מתוך בחירתה שלה ולא באקראי. אומנם היא דיברה כאן על כך שבגילה כבר הבינה שאין
מריטוקרטיה אלא רק מזל, ככה שהיא מאמינה באקריאות, אבל יחד עם זאת, לא הייתה רוצה
יותר מזל משכל.
רגע, תמיד אמרו שכדאי לשאול שאלות ולהיחשב לטיפש חמש דקות מאשר לא לשאות ולהישאר כסיל, ואמרו גם שאין שאלות טיפשות. אם אין שאלות טיפשות, אז איזה סוג של שאלות שואלים אנשים טיפשים? הם נהיים חכמים בדיוק בזמן לשאול שאלות? ורגע...אם מורה אחד לא יכול ללמד את כל המקצועות, איך מצפים מתלמיד אחד ללמוד את כל המקצועות? ואם כולם חושבים אותו דבר, זה סימן שמישהו לא חושב? לא חושבת. מרבה טיפשוט, מרבה אושר.
החרדתית הלכה סחור, נחזור לעניינינו. אקריאות היא היעדר תבנית וסדר, מצב כאוטי שאינו מונע או מכוון לתכלית כלשהי, ללא מגמה או בחירה מודעת. משהו מקרי, בניגוד למתוכנן. אולי היא צריכה לעשות הבחנה בין אקריאות לאי-צפיות, לצורך השקט הפנימי הדרוש לה כחרדתית טיפוסית. הרי, מה שנראה כאקראי לעיני מישהו אחד יכול להיחשב רחוק מלהיות אקראי בעיני מישהו אחר. זה דומה למתי שאת נופלת ברחוב -בגלל בלטה בולטת ובלתי נראית- ומישהו אומר לך "לאט לאט". בניגוד אליך, ברור לעובר האורח בתפקיד המעיר שלא נפלת באקריאות, הרי נפלת כי הלכת מהר. בואו נסכם שהיא תאמין באקריאות שנוצרת בדרך דטרמיניסטית, כגון במחשב. אחרי הכל, מה שלא הורג אותך, הורג אותך ביקום מקביל, ולהפך.