תני זמן לזמן

תני זמן לזמן. בסוף הכל מגיע. ככה היו אומרים לי כשהייתי ילדה. אז לא הייתי בתקופת המנופאוזה אבל חרדתית תמיד הייתי. כל כך הרבה פעמים אמרו לי "בסוף הכל מגיע", שבסוף זה עבד כמו היפנוזה עצמית, אוטוסוגסטיה, וכעת הכל מגיע מהר מדי. הזמן רץ. בעברית לא אומרים אישה "במנופאוזה" כמו שאומרים בספרדית, אלא שאורמים אישה "בגיל מעבר". אז זהו, עכשיו אני ב"גיל המעבר". כלומר, גיל השינוי, הגלגול, המטמורפוזה. ולא לחינם, עברית היא לעתים שפת תאורית, ואני מניחה שהכוונה עם "גיל מעבר" לבטח מתייחסת למעבר מתפיסת זמן ממוצעת לתפיסת זמן אחרת, שבה כל שנה היא כמו שבעה חודשים. משהו דומה למה שקורה לחיית המחמד שלי, אצלה כל שנה היא כמו שבע שנים, אבל בכיוון הפוך. אני חשבתי שהגיל הזה יהיה גיל ההתייצבות, ההמשכיות, המסורת, אבל המילים האלו מופיעות כהפכים ל"מעבר". איפה הביטוי "יש זמן לכל דבר" כשצריכים אותו?

טוב, נו, נגיד שאסכים שאני בגיל המעבר, אבל רק לעצמי, כי כלפי חוץ כדאי להיראות כאילו אני דווקא כן בגיל ההתייצבות. אחרת זה יכול להזיק לי. זה אחד הדברים שהכי אוכלים את האנירגיה של החרדתית הבשלה. אם היא הייתה רק חרדתית, אז ניחה, סולחים, אבל להיות גם "מנופאוזית"! לא! זה כבר לא!

אני

על כל פנים, אם נרצה או לא נרצה, מזהים אותנו מרחוק. כפי שישראלי מצוי מזהה מרחוק ישראלי מצוי אחר בכל מקום בעולם, כך גם אנחנו מזהות מרחוק נשים אחרות בגיל המעבר. לדוגמא, זאת שבגיל 45 עשתה עגיל באף, או זאת שבגיל 47 צבעה את השיער לסגול, או זאת שמעולם לא נגעה בדוושה ועכשיו רשמה את עצמה בקבוצה הסגורה של רוכבי אופניים ויוצאת בכל יום שבת בשעת 05:00 לדווש כמו משוגע.

במחשבה שנייה, יש הרבה דברים שעדיין ניתן לעשות בגיל 50. ממש אתמול נפלתי על מדריך כזה ברשת: "דברים שאישה צריכה לעשות כשהיא מגיעה לגיל 50".מצוין! חשבתי לעצמי, סוף סוף מדריך, עכשיו אני יכולה להשתחרר מהצורך לכתוב מדריך בעצמי. הכותרת הראשונה הייתה "לבצע בדיקה". מבטיח, חשבתי, הרי אני תמיד רוצה לבדוק, ללמוד דברים חדשים, לבדוק אתרים מעניינים. אוקיי, אז מה בודקים? "בקשי מהרופא בדיקת קולונוסקופיה תכופה, כדאי לבדוק ולבצע סקירה של בריאותך". תודה נשמה טובה, הבריאות שלי סקור יפה. הכותרת הבאה הצהירה על הצורך "לבצע מודרניזציה של התחום הפיננסי אצלך". נראה לך שנולדי ב- 1910? אני אולי בגיל המעבר, אבל אני לא ישישה. אני קלאסית, והקלסי תמיד באופנה.

ואז הגיע "להעריך את הקריירה שלך", כי גיל 50 הוא זמן טוב לראות את הערך שבקריירה שלך, ובהמשך נכתב "עשי קורסים חדשים, חיזרי ללמוד, לכי שוב לאוניברסיטה". האם אין כאן סתירה בין "תעריכי את הקריירה שלך" ו- "חיזרי ללמוד"? לא משנה, החיים עצמם מלאים בסתירות. יש! הכותרת הבאה היא בול בשבילי, אמרתי, היא "לחשוב על העתיד". סוף סוף קצת שכל ישר, כי החיים אינם מסתיימים בגיל 50, לא כן? חבל שהמשפט הראשון מתחת לכותרת היה "תנסחי את צוואתך", והבהיר, בין היתר, שבצוואה ניתן לציין מי יטפל בלילדים אחרי מותך. כן, וגם המליץ שאם את עושה את זה דרך אתר אינטרנט אז לוודא שהוא מכובד ויש לו מוניטין טוב לפני הזנת הנתונים שלך. מזל שהנשמה הטובה העירה את תשומת ליבי, הכל למען המוניטין.